תחרות כדורסל

בצהרי יום שבת שלפני יום הכיפורים הרביעי לאוקטובר 2003 סמוך לשעה שתים בצהרים, התפוצצה במסעדת מקסים שבכניסה הדרומית לחיפה מחבלת מתאבדת שישבה במסעדה.

מהפיצוץ במסעדה נפגעו עשרות אנשים, 21 נהרגו בפיגוע.

בני משפחת אלמוג היו בין הסועדים במסעדה בזמן הפיגוע.

זאב אלמוג בן 71 אשתו רות בת 70, בנם מושיק בן 43 נכדם תומר בן 9 ונכדם אסף שטייר בן 10 נהרגו בפיגוע.

אסף שטייר בן העשר שיחק כדורסל באגודת מכבי חיפה. מידי שנה מארגנת משפחתו והאגודה תחרות כדורסל לזכרו בה משתתפות קבוצות מרחבי הארץ.

אסף שטייר ז"ל - 28.3.93 – 4.10.03
רק בן 10.5 ביום שנרצח...
ילד

ילד שראה הרבה אבל לא מספיק, ילד שחלם על המון דברים אבל לא הגיע להגשים את חלומותיו
ילד שחלם ורצה לחיות בארץ ישראל...

אסף נולד ביום ראשון 28.03.93 ו' בניסן תשנ"ג ,כשבוע לפני ליל הסדר.בן שני לגלית ועופר שטייר ואח לעמרי (היום, חניך בקורס טייס) ומעיין.
עוד בינקותו גילה אסף כישורים ספורטיביים ,במקום ללכת הוא רץ כבר מגיל 9 חודשים, ובכל מקום אפשרי ביצע קפיצות וסלטות וזכה לתשואות. בגיל 5 השתתף בחוג התעמלות קרקע מכשירים והיה מאד מאושר.
אסף אהב מאד מוסיקה וגילה אוזן מוסיקלית להפליא הוא שר מאד מדויק וכלים מוסקליים, אמנם מפלסטיק, היו "חבריו הטובים". בגיל מאוחר יותר אף למד נגינה באורגן ובכיתה ד' , נערך טקס יום ירושלים ואסף קיבל קטע סולו , הוא לא היסס ,לקח את המיקרופון, התייצב ברחבת בית הספר מול מאות תלמידים והורים ושר את השיר "לך ירושלים" - בקול נקי ויפה.
מגיל צעיר מאד טייל אסף עם בני משפחתו וחברים ברחבי הארץ והכיר מקומות ונחלים רבים. את סימוני החברה להגנת הטבע ידע לזהות ולנצל כהלכה כדי להגיע לסוף המסלול.
אסף אהב מאד אנשים והם אהבו אותו חזרה. בגני הילדים תמיד השתלב מייד, והפך מהר מאד לאהוב הבנות הבנים והגננת. אסף תמיד היה מוקף בחברים.
היה לו חיוך מקסים, חם וכובש וצחוק מתגלגל שסחף אחריו את כולם.
לפני שעלה לכתה א' נסע אסף עם משפחתו לשנתיים לעיר פורט-וורס בטקסס ארה"ב. הוא למד בבית הספר היהודי שבעיר. הימים הראשונים היו קשים, השפה היתה זרה לו המנהגים שונים, אולם לא עבר זמן רב והוא שלט ברזי השפה האנגלית בצורה מושלמת. בשנתיים אלה שיחק אסף כדורגל וכדורסל בקבוצות המקומיות, בהצלחה רבה ואף עסק באומנות לחימה רכה ,קונג-פו.
שנתיים אלה היו מלאות בחוויות עבורו. טיולים רבים בפארקים הלאומיים של ארה"ב כולל בהוואי והרי "הרוקיס" הקנדיים. טיולים נפלאים בחיק המשפחה בפארקי שעשועים ובפרקי מים. אסף למד והכיר נופים, עולמות רחוקים, אנשים ודמויות מגוונות ומעניינות. הכיר ורכש חברים חדשים הן ישראלים והן אמריקאיים ושוב כרגיל היה מוקף בחברים.
כמה ימים אחרי אסון התאומים בניו-יורק חזר אסף עם משפחתו לארץ. זה היה רצונו העז ביותר הוא חיכה לרגע...לחזור למשפחה המורחבת ולחברים הטובים שחיכו לו בבית הספר....
לכיתה ג' הצטרף כחודש לאחר פתיחת הלימודים, בבית הספר "אלון" בחיפה. שוב חזר לעיסוקיו בספורט: קטרגל, כדור-סל, קאפוארה, טניס ג'אגלינג ואף הספיק להיות חניך בצופים בשבט "אפיק".
בתחילת שנת הלימודים בכיתה ה' ,יום לפני ערב יום הכיפורים, רגע לאחר שסיים להכין את אופניו ליום שכל כך חיכה, בדיוק שנתיים לאחר אותו יום בו נחת חזרה בארץ שכל כך רצה להיות בה, ביום שבת 4.10.2003 נרצח אסף ע"י מפלצת פלסטינאית מג'נין ,במסעדת "מקסים" בחיפה יחד עם עוד ארבעה מבני משפחתו- סבו זאב אלמוג ז"ל בן 71, סבתו רות אלמוג ז"ל בת ה 70, דודו מושיק אלמוג ז"ל בן 43 ובן דודו תומר אלמוג ז"ל ילד, רק בן 9.
למרות היותו רק בן 10.5 הספיק אסף, כפי שהבנתם, מה שרבים אחרים לא הספיקו ואולי גם לא יספיקו לחוות גם ב 120 שנה.

אהבנו, אוהבים, ומאוד מאוד מתגעגעים...כולם.
לעולם לא נשכח ותמיד נזכור את הילד המדהים הזה.