בימי מאורעות תרצ"ו תרצ"ט, 1938, תקפה כנופית יוסוף אבו דורה שמנתה 200 איש את מחנה המעצר הבריטי בעתלית, במטרה לשחרר את אסירי המחנה. הכנופיה עסקה ברצח שוד וחטיפות של יהודים ודרוזים. היא פעלה במימון ושליחות המופתי.
במהלך המתקפה בשבעה עשר לאוגוסט 1938 חדרו התוקפים לבית משפחת סגן מפקד המחנה, הקצין היהודי משה לזרוביץ וחטפו את כל בני המשפחה, ההורים-משה וברוריה, שלושת ילדיהם-רחל בת 12, יפרח בן 8, וחגי בן שנתיים וחצי והדוד, אחי האם אליהו קירז'נר ששהה בביתם באותה עת.בבית התקיימה מסיבת פרידה לקראת יציאת המשפחה לחופשה בקפריסין.
שלושה ימים לאחר מכן שוחררו הילדים בשערו של קיבוץ משמר העמק, גורל ההורים והדוד נותר עלום עד 1963, אז בעקבות עבודתו של חוקר פרשיות מימי הישוב וגילוי נעדרים, בן אלקנה שלמה נמצאו שרידי גופותיהם של שלושת הנרצחים אשר זוהו באמצעות כפתורי בגדיה של רחל, והשלושה הובאו לקבורה בקבר אחים בראשון לציון.
בשירותו רכש משה ליזרוביץ את חיבת הערבים ואלה כינוהו שייח' מוסא. הוא נחשב לקצין מצטיין וצויין לשבח בספר "אביר הגליל" של דאגלאס דאף על המשטרה הארצישראלית. ב-1935 הצטרף לשירות ה"הגנה" וכן היה פעיל במסדר "בני ברית".
רישום ביומן קיבוץ משמר-העמק
בשעה 5:40 בבוקר הגיעו שלושת ילדי ליזרוביץ לקִרבת משמר-העמק, כשהם לבושים בגדים ערביים. הגדולה, רחל... החזיקה את חגי הקטן בן השנתיים וחצי על ידיה. השומר ראה ילדים ערביים מתקרבים אל הגדר, צעק אליהם שיסתלקו והם ענו בעברית שהם ילדי לייזרוביץ... שנחטפו מעתלית עם הוריהם. הערבים הביאו אותם מרחוק על גבי חמורים.
מכל פשעיו ומעשי הרצח של אבו דורה, הוא הועמד לדין בבית המשפט לעניינים פליליים בירושלים על רציחתם של שני נכבדים ערבים, אחד מהם מוכתר הכפר רומאנה. אבו דורה נדון למוות והוצא להורג בשנת 1940.
בתשיעי לספטמבר 1940 אחר הצהריים הפציצו מטוסים איטלקיים את תל אביב באזור הרחובות המלך ג'ורג'-בוגרשוב-פינסקר. נגרמו נזקי רכוש כבדים, מאות נפצעו, 130 איש נהרגו ובהם 122 יהודים. חגי ליזרוביץ בן ארבע וחצי שנים שניצל שנתיים קודם בעתלית נהרג עם קבוצת ילדים ששיחקו בגן ליד בתיהם.