ספר ציורים

בהגיעו לגיל 16 זייף מנחם סופר את גילו, מתוך תחושה עזה של שליחות, והתגייס לחטיבת "הראל" של הפלמ"ח. בצאתו לאחת הפעולות - פיצוץ גשר בואדי קלט, בהיותו בן 16, כתב להוריו: "אם אפול, תדעו כי נפלתי למענכם ולמען העם הנגאל במולדתו".

במשך כל שנות מלחמת העצמאות היה מנחם מעורב בפעילות קרבית. נשלח לבית הערבה, ליווה שיירות מבית הערבה לירושלים, פונה לסדום המופגזת ולקח חלק בגיחות ליעדים שסבבו אותה - ובמשך כל הזמן הזה לא הניח את עפרונו ואת אלבום הרישומים, ובכל רגע של שקט מצא בהם מפלט. כשיצא מסדום, השתתף בקרבות מבצע 'עשר המכות' בדרום.
עם השחרור, יצא לקיבוץ אבוקה בבית-שאן, ולאחר זמן חזר הביתה והחל עובד בחברת החשמל, מפגין "ידי זהב" - כדברי הפועלים הוותיקים. בתקופה זו חזר שוב אל הציור, קשר קשרים עם נערה ונשא עיניו לעתיד.

ביום כ"ט בנובמבר 1950 יצא מנחם סופר עם טנדר של חברת החשמל להניח קו של מתח גבוה בקרבת קיבוץ גברעם בדרום. מוקש נסתר בפרדס פצעו פצעי מוות. הוא מת בדרך לבית החולים 'סורוקה', והוא בן תשע-עשרה שנים ועשרה חודשים - לוחם שחזר מקרבות מלחמת העצמאות ללא שריטה אחת.

רישומיו של מנחם מתקופת הגדנ"ע והפלמ"ח קובצו בספר "בחרט פלמ"ח", ויצאו לאור בליווי מבוא המתאר את תולדות חייו שנכתב ע"י פנחס יורמן. ציוריו קישטו קירות מבני ציבור בבית הערבה ובאבוקה וכן הם מופיעים במספר ספרים. עבודות אלה ועוד מצביעות על גודל כשרונו, שנגדע באיבו.