ליד בנין העיריה

ביום עשרים ושבעה באוקטובר 1938 יצא ראש עיריית טבריה יצחק זאכי אל חדיף בן 46 עם סגנו הערבי מבניין העירייה, הימים היו ימי המאורעות בארץ, כעבור דקות אחדות ירה בו ערבי מבני המקום יריות אחדות. זאכי הובא לבית-חולים במצב קשה, וכעבור יומיים, נפטר מפצעיו.
רקע
בשנת 1924 נתמנה זאכי אלחדיף לראש עיריית טבריה, ובתפקידו זה נאבק על החזרת חמי טבריה מידי ממשל המנדט לעירייה המקומית. גם בשאר העניינים נודע בתקיפות עמדותו כלפי השלטונות. השלטונות חתרו להדיחו מתפקידו, אבל לא הצליחו בכך בשל התמיכה הכללית שקיבל מצד תושבי העיר - היהודים, המוסלמים והנוצרים. בשנות כהונתו כראש העירייה (1924 - 1938 ) ניתן לזקוף לזכותו את הנחת רשת המים בטבריה העתיקה, חתימת החוזה הראשון עם חברת החשמל הארצישראלית, נטיעת גנים ציבוריים, בניית טיילת לשפת הכנרת, הכנת תוכנית-מתאר לעיר, הקמת השכונה "אחוזת כנרת" ועוד.
עם זאת שקד על טיפוח העבודה העברית - מבלי לקפח את חלקם של הבונים הערבים - והיה בין המסייעים העיקריים להעברת שטחי קרקע גדולים מן האדמות שבידי משפחת אלחדיף ואדמות עמק בית-שאן לידי הקרן הקיימת לישראל. אלחדיף היה פעיל ב"הגנה", ובין השאר העביר אליה מידע על פעולותיו של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני. בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הצליח להיחלץ משני נסיונות ערביים להתנקש בחייו והמשיך להלך בראש מורם בטבריה - על אף נסיונות אלה ומכתבי-איום שנתלוו אליהם.

התמונות צולמו על ידי ד"ר אבישי טייכר