בשנים עשר ליולי 2006, היום האחרון לשירות המילואים, יצא אלדד רגב בן 26 יחד עם חברו אהוד (אודי) גולדווסר בן 31 לסיורם האחרון. הסיור כלל שני רכבים מסוג "האמר" אשר נעו על ציר מקביל לגדר המערכת ממערב למזרח, בין זרעית לשתולה, בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל. אודי ישב במושב הקדמי מימין. אלדד ישב במושב האחורי, מאחורי אודי.
במקביל פתחו מחבלי החיזבאללה בהרעשה ארטילרית כבדה לאורך גבול הצפון. לאחר מכן התברר שהייתה זו פעולת הסחה שנועדה להסוות את חטיפת החיילים המתוכננת. באותה עת נסעו רכבי ה"האמר" של הסיור במעבר בתוך ואדי, כשלפתע הותקף הסיור על ידי חוליה אחת או שתיים של כוח חיזבאללה. רכב ה"האמר" הראשון שבו נסעו אלדד ואודי נפגע ראשון מטילי אר-פי-ג'י. ה"האמר" השני, שהיה במרחק חמישים-שישים מטר מאחוריו, הספיק לדווח בקשר על הפגיעה לפני שספג פגיעה ישירה של שני טילי נ"ט, פגיעה שגרמה להרג שלושת החיילים שישבו ברכב - רב-סמל ראשון וסים סלאח נזאל, רב-סמל אייל (טוביה) בנין ורב-סמל שני תורג'מן. לאחר פגיעת הטילים, פתחו המחבלים בירי מנשק קל לכיוון החיילים הפצועים והרכבים הפגועים. נהג ה"האמר" הראשון הספיק לעצור את הרכב ולהיחלץ.
בשעת הירי פרצה חוליית חיזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה את אלדד ואודי לשטח לבנון. במקום נמצאו עקבות, כתמי דם ופירצה בגדר.
מיד לאחר התקרית נעשה ניסיון ראשוני לאתר את אלדד ואת אודי. צוות מגדוד 82 של השריון עשה מאמצים אדירים להגיע לטנק על אף ההפצצה הכבדה, ויחד עם "נגמחון" נכנס לתוך שטח לבנון בניסיון לעצור את רכב המילוט של המחבלים. במרחק קצר מאוד מהגבול עלה הטנק על מטען גחון שנאמד במאות קילוגרמים של חומר נפץ. מעוצמת הפיצוץ נהרס הטנק כליל וארבעת אנשי צוותו - סמל-ראשון יניב בר-און, סמל-ראשון שלומי ירמיהו, סמל-ראשון גדי מוסייב וסמל-ראשון אלכסיי קושנירסקי - נהרגו. סמל נמרוד כהן נהרג זמן קצר אחר כך, כאשר הגיע עם כוח החילוץ אל הטנק הפגוע.
בעקבות החטיפה החליטה ממשלת ישראל לצאת למלחמת לבנון השנייה.
בפארק אדמית בקרבת הגבול עם לבנון הוקם אתר הנצחה זה לזכרם של החמישה שנפלו בסיור.