הר הרוח מקום הפיגוע

ביום ה' בכסלו תרצ"ח, 9.11.1937, יצאו ארבעה מחברי הגרעין בליווי גפיר נושא נשק, לעבודות ייעור וסלילה באדמות הקרן הקיימת עבור נקודה חדשה שעמדה לקום במקום. כאשר הגיעו החמישה ל"הר הרוח", מרחק 5 ק"מ מקרית ענבים, והחלו בפריקת כלי העבודה מהחמור, הותקפו מן המארב בידי כנופיית פורעים ערבים שהפתיעה אותם באש צולבת מטווח קצר. החמישה, אהרון אולישבסקי בן 23, אריה מורדכוביץ בן 24, יהושע פוחובסקי בן 26, יצחק מגדל בן 26 ומשה בר גיורא בן 27 נהרגו במקום.
ביום, 19 ביולי 2012, מלאו 75 שנים לעלייתו על הקרקע, של קיבוץ מעלה-החמישה, במסגרת ישובי חומה ומגדל.
הקיבוץ ממוקם בראש אחת הפסגות הגבוהות שבהרי ירושלים, מעל קיבוץ קרית ענבים והכפר אבו גוש, ולצד היישוב הקהילתי הר אדר.
הקיבוץ נוסד על ידי 28 חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה, והתאחד עם 12 חברי גרעין "ריכוז ויתקין" מתנועת "ויתקיניה", שעברו הכשרה בקיבוץ קרית-ענבים. הקיבוץ הוקם לזכר חמשת חבריהם שנרצחו.
באספה של חברי הגרעין שהתקיימה לאחר הרצח, הוחלט פֶּה אחד על הקמת יישוב בהר לזכר חמשת החברים. ב-19 ביולי 1938, בשעה 03:00 לפנות בוקר, החלה בניית הנקודה החדשה - מעלה החמישה.
כ-350 איש עמוסים כלי עבודה ומשאיות עם ציוד עלו להר, הקימו צריף, גדר ותעלות הגנה, והחלו בבניית שלושת הבניינים הראשונים - בתי איש-שלום.
במאי 1939 הושלמה עליית כל החברים והילדים מקריית ענבים למעלה החמישה.
האנדרטה שבכניסה לקיבוץ אינה אנדרטת הנצחה לחמישה אלא אנדרטה לזכרם של גיבורי מרד גטו ורשה. אנדרטה לזכר החמישה נבנתה במקום בו נפלו, בהר הרוח.
שלושים וחמישה לוחמי פלמ"ח הגיעו למעלה החמישה לפנות ערב ה*16 בינואר 1948. אחרי ארוחת הערב הם יצאו להרטוב בדרכם לעזרת גוש עציון הנצור. לאחר יומיים הגיעה הידיעה על נפילתם של הל"ה.
במהלך מלחמת העצמאות, בגלל הקרבה לחזית הירדנית, שימש הקיבוץ יחד עם קיבוץ קריית ענבים, כבסיס של גדוד "פורצים" של חטיבת הראל. מכאן יצאו חיילי הגדוד לקרבות כיבוש הדרך לירושלים, ולכיבוש מוצבי גבעת הרדאר, פעולה שלא הצליחה.
בשל המיקום הגבוה, שימש הקיבוץ כתחנת ביניים בקשר האיתות של גוש עציון הנצור עם מרכז הארץ. כך גם בליל 3.5.1948, לילו האחרון של הגוש הנצור.
במהלך המלחמה פונו ילדי הקיבוץ והנשים שלא לחמו לשכונת קטמון בירושלים ולאחר מכן למנזר רטיסבון.
בתום מלחמת העצמאות נקבע קו שביתת הנשק בין מדינת ישראל לממלכת ירדן על גבולו של הקיבוץ.
דרך הקיבוץ עלה כוח צה"ל על מוצבי גבעת הרדאר במלחמת ששת הימים. ולאחר שנים, לאחר הישוב הר-אדר, עברה הדרך ליישוב החדש דרך קיבוץ מעלה החמישה, עד אשר נסלל הכביש העוקף.
לזכרם של החמישה כתב המשורר ש. שלום (שלום יוסף שפירא) את השיר "חמישה יצאו מולדת לבנות". השיר התפרסם בעיתון "דבר" סמוך למועד הרצח והולחן בידי מרדכי זעירא.
את השיר ביצעה לראשונה הזמרת חנה קיפניס במרץ 1938, בקונצרט משירי מרדכי זעירא שהתקיים באולם "אוהל שם" בתל-אביב.
לדף השיר באתר "זמרשת" המופלא הקליקו כאן

(נערך מתוך אתר קיבוץ "מעלה החמישה" וכתבתו של אליהו הכהן בגיליון 308 של של "חדשות בן-עזר")
‎