עם תחילת מבצע "צוק איתן" יצא דרור חנין בן 38 לאסוף ממתקים עבור חיילים ולהביא אליהם לעוטף עזה, לחלק להם בעצמו את שאסף ולשמח אותם. הוא פעל לאיסוף תרומות ממפעלים, ישב בלילות וארז חבילות אישיות עבור הכוחות בחזית.

בחמישה עשר ליולי 2014 יצא דרור עם אדם נוסף לחלק חבילות לחיילים, במהלך היום השניים פגשו חיילים, הצטלמו, העלו חיוך על פני הסובבים אותם והיו בעצמם מאושרים מעצם המעשה. הם ביקרו בחמ"ל היישוב נתיב העשרה, השאירו חבילות לכל הצוות המאייש ודרור היה נחוש להמשיך בדרך ולחלק שי באופן אישי לכל חייל שמאייש עמדה באזור.

כל אותו היום שרקו סביבם פצמ"רים והם פעלו באופן אחראי ונשמעו להוראות פיקוד העורף, כאשר הם נשכבים על הארץ סמוך לקיר עם ידיים על הראש.

דקות ספורות אחרי שיצאו מנתיב העשרה הותקפו במטח מרגמות נוסף, וגם הפעם נטשו דרור וחברו את הרכב ורצו לתפוס מחסה. דרור נשכב בצמוד לחומה וכיסה את ראשו בידיו, אך נפגע משלושה רסיסים של מרגמה שהתפוצצה מטרים ספורים מהם. אחד הרסיסים, קטן וקטלני, פגע בדרור ישירות בצד בית החזה וגרם למותו. כל כוחות ההצלה שהיו במקום ושהגיעו בתוך דקות ספורות לא הצליחו, למרות המאמצים הרבים, להציל את חייו.
האנדרטה לזכרו הוצבה במחסום ארז.