ליד הספריה הלאומית החדשה

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים, על הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים ועובדים זרים מהקיבוצים, החריבו בתים רבים ביישובים ולמעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

הנרטיב של התקומה שתגיע מתוך השבר הגדול שמאפיין את אתרי הזיכרון הרבים שיש בארץ חוזר גם בשדרות ובירושלים. וגם הפעם ואולי יותר מתמיד מבקשים להדגיש את "השילוב בין השבר והתקווה ובין הפרטי לציבורי שמתערבב כל הזמן", סיפר נתי אולך, שותף ומייסד במשרד האדריכלים שאחראי על התכנון.

"האנדרטה תוכננה מתוך הרצון לתת מקום לשבר וליגון בעקבות אירועי 7 באוקטובר ולמלחמה מאז ומצד שני גם להביע דרכה תקווה", מוסיף אולך. "היא עוצבה בצורה שמדמה שורשים של עץ גדוע וסדוק בקוטר של כ־14 מטר ומתנוססת לגובה של כחמישה מטרים. יש שישה אלמנטים שונים, מעין שורשים או ענפים של עץ שיוצאים משישה קודקודים במפלס הקרקע על פי צורת מגן הדוד. מגן הדוד אמנם לא נראה למבקר, אך זה נתן היגיון לארגון הענפים בשטח". 

התאורה מחזקת את רעיונות התקווה כשהיא מאירה את חלל האנדרטה מבפנים החוצה ומייצגת את האור שיכול להפציע מתוך האפלה. מבפנים, על גבי מבנה השורשים, חרוטים שמות הנרצחים בפעולות האיבה ושל חללי צה"ל תושבי העיר. מבחוץ חרוט על שורש אחד ציטוט מתפילת נחם שאותה קוראים בתשעה באב: "עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם". ועל שורש אחר, השיר "הותר לפרסום" שנכתב על ידי דעאל רודריגז גארסיה ומתאר גם בטקסט את כל אותם נושאים שביקשו האדריכלים להביע על אהבה שיכולה לצמוח מתוך המאבק והשבר:

הֻתַּר לְפִרְסוּם

כִּי לִבֵּנוּ נִשְׁבַּר.

וּבַמִּסְתָּרִים

בַּחֲדָרִים רֵיקִים

רִבְבוֹת יְבָבוֹת

נֶחְנָקוֹת לְלֹא קוֹל.

הֻתַּר לְפִרְסוּם

כִּי דָּמֵנוּ הֻתַּר. 

וְנִבְזַזְנוּ בָּאֲפֵלָה

מִן הַיָּקָר מִכָּל יָקָר.

כְּבָר הֻתַּר לְפִרְסוּם

כִּי זִיווֹ הַקָּסוּם הַמַּבְהִיק

מִפְּנֵי זֶה שֶׁאָהַבְנוּ, כָּבָה.

אֲבָל תַּחַת אוֹתָהּ אֲדָמָה

כְּבָר מֵנֵץ צֶמַח עַקְשָׁן

מַשְׁרִישׁ עַד אֵין קֵץ

וְנִלְפָּת אַהֲבָה.

הטקסט בדף זה נלקח ברובו מכתבה בנושא באתר YNET.

את הכתבה המלאה אפשר לראות כאן.

צילומים בכתבה : ארנון בוסאני