רחוב ראובן

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

דור שפיר בן 30 ובת זוגו סביון השתתפו באותו ערב שבת במסיבת טבע קטנה בשם "פסיידאק" ליד קיבוץ נירים. כאשר החלה התקפת המחבלים הם הצליחו להימלט מהמקום ברכב, נסעו מספר קילומטרים והסתתרו במיגונית בצומת מעון, שם נורו. הם הצליחו לחזור לרכבם, לנסוע משם ולהתקשר למשטרה לדווח כי יש הרוגים בצומת. ההערכה היא כי דקות ספורות לאחר השעה שבע בבוקר הם נרצחו ברכבם.
באותה שבת נרצחו 17 אנשים מבאי המסיבה.

הישיבה התיכונית, בני עקיבא לפיד מודיעין, הקימה גל עד זיכרון ייחודי לזכרם של חמישה מבוגריה שנפלו במלחמת חרבות ברזל. ארבעה חיילים ודור שפיר.

האנדרטה בנויה מעמודות גבוהות לכל נופל, בגובה של 3 מטרים. על כל נופל מסופר בתמצית על חייו ומתחת לתמונה שלו מצורף משפט השראה שבחרה המשפחה.

לצד עמודה של כל הנופל קובע עץ (ממתכת) המסמל את החיבור למקום ואת נצחיות הרוח של הבוגר שהשאיר לעולם.