בית הדסה

ביום י"ג בשבט תש"ם (31.1.1980)  טייל יהושע סלומה בן 23 בקסבה של חברון.

יהושע סלומה, תלמיד ישיבת ההסדר 'ניר' בקרית ארבע הצעירה, יוצא מצריף העץ המיתולוגי המשמש את הישיבה ופותח בצעידה רגלית אל עבר שער היציאה לחברון.

היעד, סימטאות הקסבה.

כ-4 שנים לפני לכן עלה לבדו מדנמרק. מאחור הוא הותיר זוג הורים, שרה ואהרון, מממש את החינוך הציוני הנלהב אותו ספג בביתם. לאחר שנת הכשרה בקיבוץ לביא הצטרף לישיבת ההסדר ובהמשך התגייס לצה"ל, שם שירת כחייל בודד בנח"ל המוצנח.

עם סיום השירות חזר יהושע לחבוש את ספסלי הישיבה, שקד על לימודו יומם ולילה ומצא בו סיפוק רב.

כ15 דקות של צעידה מביאות את יהושע אל רחובה הראשי של הקסבה. שם בין הסמטאות העמוסות סוחרים קולניים, תבלינים ריחניים והמון אדם צפוף, הוא מתכנן לרכוש לעצמו מעט מן הפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל – לכבודו של ט"ו בשבט המתקרב.

ליהושע המתקדם באיטיות בתוך הרעש, הצפיפות וההמולה, לא היה סיכוי להבחין במחבל החמוש באקדח הסוגר עליו מאחור. כאשר הוא מבחין בו כבר מאוחר מדי: המחבל פותח באש מטווח אפס ופוצע אנושות את יהושע, שנפטר מפצעיו.

חבריו בישיבה הקימו לזכרו גל-עד במקום נפילתו, אולם האנדרטה הושחתה על-ידי ערבים. הכניסה למקום מאפשרת רק ברשות וליווי צה"ל.  התמונה של הגלעד היא מהנצחה בבית הדסה.

כתבה על אזכרה של 45 שנים בלינק הזה