שדות כנרת

בעשרים וארבעה לנובמבר 1913 שלושה שבועות לאחר העלייה לקרקע של קבוצת כנרת, יצא יוסף זלצמן בן 23 לחרוש את "השדה הרחוק", בדרך חזרה בסיום יום העבודה נורה על ידי מרצחים.

סברו שזה היה נקם על פציעת של אחד הפורעים בקרב שבו נהרג חבר קבוצת דגניה ביום הקודם.

מקום ההנצחה של יוסף הוא קברו אשר חבריו הניחו עליו גליל שיש. למרות הקמת בית הקברות של כנרת לא הועבר יוסף אליו אלא הושאר קבור ליד המקום בו נהרג.

הנצחה זו הינה הראשונה ברשימת ההנצחות וההנצחה לחלל פעולת איבה העתיקה ביותר אשר נמצאה במדינת ישראל.