אתר ניצנים הישנה

במלחמת-העצמאות השתתפה מירה-מרים בן ארי בת 22 בהגנת הנקודה הבודדה ועברה את כל האימים שבאו על ניצנים. מירה נשלחה לקורס אלחוטנים והיתה המקשרת בין ספינות העולים שהיו מתקרבות לשם עגינה בחוף הדרום לבין המחכים להן על החוף. בזכות כישוריה הייתה האלחוטנית של קיבוץ ניצנים כשהתחילה הפשיטה המצרית על הקיבוץ, כאלחוטנית נשארה עם הלוחמים גם אחרי שפינו את הנשים והילדים, כולל את בנה דני.

כשבעלה יצא באחד הימים לפשיטה על בית דראס, אמרה לו: "לך למלא תפקידך ביסודיות, למען אהיה גאה בך". עם פינוי הילדים והאמהות מהנקודה, נשארה מירה במקום כאלחוטנית שאין להחליפה ויחד עם חבריה עמדה בהתקפות המצריות.

לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך הפגיזו אותה במשך מספר ימים ולבסוף ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות ההפצצה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו.

מירה הטמינה באדמה את מכשיר הקשר ויצאה בלוויית מפקד המקום אל האויב כדי לדון בכניעה. כשקרבו אליהם שלושה קצינים מצרים, הוציא אחד מהם את אקדחו וירה במפקד, שנפל במקום. מירה שלפה את אקדחה מתוך חולצתה, ירתה בקצין המצרי והרגתהו. מירה עמדה יחידה מול שני קציני האויב שמאחוריהם ניצבו עשרות חיילים מצרים, מזוינים מכף רגל ועד ראש, אך לא ביקשה רחמים. היא נורתה ונהרגה ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948), הובאה למנוחת-עולמים בקבר אחים בניצנה הישנה.

בשנת 2021 יצא לאור "תמונת ניצחון" סרטו של אבי נשר שעוסק בקרב על קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות, ומתמקד בדמותה של מירה בן ארי, ממגנות הקיבוץ, ובעיתונאי המצרי מחמד חסנין היכל. הסרט מציג נרטיב כפול של הקרב, מנקודת המבט היהודית של מירה בן ארי ומן הצד השני של הצבא המצרי.

התמונות של אתר ההנצחה: אבישי טייכר